Main pages

Surah The Dawn [Al-Fajr] in Hebrew

Surah The Dawn [Al-Fajr] Ayah 30 Location Makkah Number 89

وَٱلْفَجْرِ ﴿1﴾

1 (שבועה) והשחר,

وَلَيَالٍ عَشْرٍۢ ﴿2﴾

2 ובעשרת הלילות,

وَٱلشَّفْعِ وَٱلْوَتْرِ ﴿3﴾

3 ובזוג וביחיד,

وَٱلَّيْلِ إِذَا يَسْرِ ﴿4﴾

4 ובלילה החולף,

هَلْ فِى ذَٰلِكَ قَسَمٌۭ لِّذِى حِجْرٍ ﴿5﴾

5 האם אין בזה שבועה מספקת עבור הנבון?

أَلَمْ تَرَ كَيْفَ فَعَلَ رَبُّكَ بِعَادٍ ﴿6﴾

6 האם לא ראית איך נהג ריבונך ב(אנשי) עאד?!

إِرَمَ ذَاتِ ٱلْعِمَادِ ﴿7﴾

7 ובאנשי אירם, בעלת הבניינים הגבוהים?!

ٱلَّتِى لَمْ يُخْلَقْ مِثْلُهَا فِى ٱلْبِلَٰدِ ﴿8﴾

8 אשר לא נוצר כמוה על פני האדמה?

وَثَمُودَ ٱلَّذِينَ جَابُوا۟ ٱلصَّخْرَ بِٱلْوَادِ ﴿9﴾

9 ובשבט ת'מוד, אשר חצבו בסלעים שבנחל?

وَفِرْعَوْنَ ذِى ٱلْأَوْتَادِ ﴿10﴾

10 ובפרעה בעל היתדות (לעינוי)?!

ٱلَّذِينَ طَغَوْا۟ فِى ٱلْبِلَٰدِ ﴿11﴾

11 (כל אלו) אשר גדשו פשעים עלי אדמות,

فَأَكْثَرُوا۟ فِيهَا ٱلْفَسَادَ ﴿12﴾

12 והפריזו במעשי שחיתות בהן!

فَصَبَّ عَلَيْهِمْ رَبُّكَ سَوْطَ عَذَابٍ ﴿13﴾

13 לכן, אדונך הנחית עליהם את העונש הצורב!

إِنَّ رَبَّكَ لَبِٱلْمِرْصَادِ ﴿14﴾

14 כי אכן, ריבונך אורב!

فَأَمَّا ٱلْإِنسَٰنُ إِذَا مَا ٱبْتَلَىٰهُ رَبُّهُۥ فَأَكْرَمَهُۥ وَنَعَّمَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّىٓ أَكْرَمَنِ ﴿15﴾

15 ובאשר לבני האדם, אם ריבונו ינסה אותו בשפע של כבוד וחסד, יאמר: “ריבוני העניק לי כבוד.”

وَأَمَّآ إِذَا مَا ٱبْتَلَىٰهُ فَقَدَرَ عَلَيْهِ رِزْقَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّىٓ أَهَٰنَنِ ﴿16﴾

16 אך, אם ריבונו יבחן אותו ויגביל את מחייתו, הוא יאמר: “ריבוני ביזה אותי”.

كَلَّا ۖ بَل لَّا تُكْرِمُونَ ٱلْيَتِيمَ ﴿17﴾

17 לא ולא! אכן, אינכם נותנים בטוב עין ליתום,

وَلَا تَحَٰٓضُّونَ عَلَىٰ طَعَامِ ٱلْمِسْكِينِ ﴿18﴾

18 ואינכם מעודדים ודואגים להאכיל את הדל,

وَتَأْكُلُونَ ٱلتُّرَاثَ أَكْلًۭا لَّمًّۭا ﴿19﴾

19 ומצרפים לחלקכם בירושה גם את חלקם של אחרים.

وَتُحِبُّونَ ٱلْمَالَ حُبًّۭا جَمًّۭا ﴿20﴾

20 ואוהבים את הכסף אהבה אדירה.

كَلَّآ إِذَا دُكَّتِ ٱلْأَرْضُ دَكًّۭا دَكًّۭا ﴿21﴾

21 לא ולא! כאשר העולם ייחרב עד היסוד.

وَجَآءَ رَبُّكَ وَٱلْمَلَكُ صَفًّۭا صَفًّۭا ﴿22﴾

22 וכאשר ריבונך יבוא עם המלאכים, שיעמדו לפניו בשורות.

وَجِا۟ىٓءَ يَوْمَئِذٍۭ بِجَهَنَّمَ ۚ يَوْمَئِذٍۢ يَتَذَكَّرُ ٱلْإِنسَٰنُ وَأَنَّىٰ لَهُ ٱلذِّكْرَىٰ ﴿23﴾

23 בעת ההיא, תובא גיהינום. ובאותה עת, האדם ייווכח לדעת, אך, מה תועיל לו התוכחה?

يَقُولُ يَٰلَيْتَنِى قَدَّمْتُ لِحَيَاتِى ﴿24﴾

24 יאמר: “הוי, לו הכנתי די בשביל חיי ״.

فَيَوْمَئِذٍۢ لَّا يُعَذِّبُ عَذَابَهُۥٓ أَحَدٌۭ ﴿25﴾

25 בעת ההיא, אף אחד לא יעניש כמו שהוא יעניש

وَلَا يُوثِقُ وَثَاقَهُۥٓ أَحَدٌۭ ﴿26﴾

26 ואף אחד לא יוכל לכפות כמוהו!

يَٰٓأَيَّتُهَا ٱلنَّفْسُ ٱلْمُطْمَئِنَّةُ ﴿27﴾

27 הוי, הנשמה הבטוחה!

ٱرْجِعِىٓ إِلَىٰ رَبِّكِ رَاضِيَةًۭ مَّرْضِيَّةًۭ ﴿28﴾

28 שובי אל ריבונך המרוצה ממך, מלאת סיפוק,

فَٱدْخُلِى فِى عِبَٰدِى ﴿29﴾

29 והיכנסי בחברת נאמני (הצדיקים)!

وَٱدْخُلِى جَنَّتِى ﴿30﴾

30 והיכנסי לגן העדן שלי.